כניסת משתמשים
סקר
| הטיפול התרופתי בסוכרת - שילוב אופטימלי של חדש בקיים |
 מאת: ד"ר מיכאל קופלר , מנהל היחידה לסוכרת , בית החולים "איכילוב" , המרכז הרפואי תל-אביב האינסולין החדש מחקה את פעולת הלבלב- תרופות חדשות רבות מוצעות לטיפול בחולי הסוכרת. רצוי לשלב בין חדש לקיים, בשל הניסיון הנצבר ונתוני הצלחה ידועים. מחלת הסוכרת מוכרת על ידי חוקרים כבר מאות שנים. עד תחילת המאה ה-,20 לא היה טיפול תרופתי עבורה. החולים בה, בעיקר אלה שלקו בסוכרת מסוג 1 המוכרת כסוכרת נעורים, נדונו למוות, בתוך זמן קצר.
ב-1921 הופק, לראשונה, הורמון האינסולין על ידי החוקר הקנדי בסט, שפתח למעשה עידן חדש בטיפול בחולי הסוכרת. במהלך המאה שעברה, הובנו הגורמים לסוכרת, והמחלה חולקה לשתי מחלות עיקריות: סוכרת מסוג 1 המוכרת כסוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 2 המוכרת כסוכרת מבוגרים. הטיפולים בשני סוגי המחלה שונים: חולי סוכרת מסוג1 חייבים להיות מטופלים אך ורק בזריקות אינסולין, וחולי סוכרת מסוג 2 יכולים, בחלקם, לקבל טיפול תרופתי. אינסוליןהאינסולינים הראשונים הופקו מלבלב של כלבים, ולאחר מכן מלבלב של בקר ושל חזיר, שהאינסולין שלו דומה מאוד לאינסולין של בני אדם. בשנים האחרונות, למדו לייצר אינסולין הזהה לזה של בני אדם. החיידקים או הפטריות החלו לייצר אינסולין הזהה לאינסולין ההומני.קיימים מספר סוגי אינסולין המחולקים בהתאם למשך פעולתם:משך פעולה איטי וקצר - בלמעלה מעשר השנים האחרונות בוצעו שינויים במבנה הכימי של האינסולין, כך שהשפעתו לאחר ההזרקה בגוף האדם תהיה דומה יותר לצורת ההפרשה הטבעית מהלבלב.משך פעולה ארוך - כיום, קיימים סוגי אינסולין אחדים ארוכי פעולה. האינסולין מהדור הישן הוא הומולין M. שני סוגי אינסולין אלה, מגיעים לשיא פעולתם לאחר מספר שעות, ומשך פעולתם פחות מ-24 שעות. לאחרונה , יצאו לשוק שני סוגי אינסולין ארוכי טווח חדשים יותר, לנטוס ולבמיר, שאינם מגיעים לשיא בשלב מסוים. ריכוזם בדם שווה במשך כל זמן פעולתם הקרוב ל-24 שעות, ללא שיא פעולה, ובכך ניתן להשיג רמת אינסולין בסיסית, בדומה להפרשת האינסולין הטבעית ולהורדת הסיכוי לירידת סוכר בלתי צפויות (היפוגליקמיות) . אינסולינים מהירי פעולה קיימים אף הם במספר סוגים, ונועדו לפעול להורדה של עליית הסוכר, מיד לאחר האוכל. סוגי האינסולין הידועים יותר- הומולין ואקטרפיה, נספגים במשך כחצי שעה ומשך פעולתם שעות אחדות. סוגי האינסולין החדשים יותר נספגים מהר יותר, משך פעולתם קצר יותר, והם מנסים לחקות את פעולתו הטבעית של הלבלב. קיימים סוגי אינסולין מעורבבים מראש - אינסולין קצר פעולה יחד עם אינסולין ארוך פעולה, במינונים קבועים. חשוב לציין, כי לא ניתן לטפל בחולי סוכרת רק באמצעות אינסולין ארוך פעולה, אלא יש תמיד לשלבו כבסיס יחד עם אינסולין קצר פעולה, לפני הארוחות. תרופות הניתנות דרך הפה - פומיות קבוצת הסולפנילאוראה – תרופות המשפיעות על הפרשת האינסולין. קבוצת תרופות זו מביאה להפרשת אינסולין על- ידי הלבלב. התרופות הידועות הנמצאות בשוק, גורמות להפרשת אינסולין ועל-ידי כך להורדת רמת הסוכר בדם. התרופות עלולות לגרום, לעתים, להיפוגליקמיה ולרמת הסוכר מתחת לרצוי. תרופה דומה לאלה הינה הנובונורם, המשפיעה אף היא על הפרשת אינסולין מהלבלב, אך פעולתה מהירה יותר וקצרת פעולה מהתרופות האחרות. לכן, יש ליטול אותה לפני כל ארוחה ולא פעם או פעמיים ביום. תרופה זו גורמת לפחות אירועים של ירידת סוכר. תרופות המשפיעות על התנגודת לאינסולין אחת הסיבות לסוכרת סוג 2, הינה תנגודת של הרקמות, או במילים אחרות, רגישות יתר לפעולת האינסולין. הגוף אינו מגיב טוב לפעולת האינסולין הקיים בו, ופעולתו הפוכה - במקום להיכנס לתאים - הוא נשאר בהם. תרופות אחדות עשויות לשפר את התנגודת לאינסולין:ביגאוניד - מטפורמין תרופה זו, ובשמותיה המיסחריים: גלוקופאז', גלוקומין ומטפורמין , מורידה את התנגודת לאינסולין בשריר ובכבד, שהם האיברים החשובים ביותר במטבוליזם של הסוכרים. הוכח, מחקרית, שטיפול בתרופה זו הינו יעיל ביותר ועשוי למנוע סיבוכים שונים של סוכרת, כולל סיבוכים הקשורים במחלות לב. תופעות הלוואי כוללות השפעה על מערכת העיכול, אך לרוב תופעות אלה נסבלות.רוזיגליטזון תרופה זו ידועה בשם אבנדיה או רוסיני, והינה חדשה, יחסית. היא מפחיתה את התנגודת לאינסולין, יותר בשריר וברקמת השומן, ויעילה במיוחד בצירוף תרופות אחרות. תופעות הלוואי הן השמנה וצבירת נוזלים בגוף. לאחרונה, פורסמה עבודה שמסקנותיה הצביעו על נזקים אפשריים ללב. אולם, יש מחלוקת בעולם המדעי אודות מסקנה זו, וטוענת כי יש להמתין לעבודות נוספות בנושא. תרופות המשפיעות על ספיגת הסוכרלקבוצה זו שייכת התרופה אקרבוז. היא מעכבת את ספיגת הסוכר במעי. כתוצאה מכך, ספיגת הסוכר מהמעי איטית יותר, ואין עליה מהירה ברמת הסוכר אחרי הארוחה. תופעות הלוואי מתבטאות בגזים במעי, ולכן מקשות על הטיפול בה. תרופות מהדור החדש במעיים, קיים הורמון הנקרא GLP- 1 ( פפטיד הדומה לגלוקאגון) . הורמון זה מופרש עוד כשהאוכל נמצא במעי ולפני שהוא נספג בדם. על-ידי פעולתו, האינסולין מופרש מהלבלב עוד בטרם העלייה ברמת הסוכר בדם. הפרשת האינסולין גורמת להפסקת ייצור הסוכר על ידי הכבד.בנוסף, הורמון זה גורם להפסקת הפרשת הורמון הנקרא גלוקאזון , המופרש אף הוא מהלבלב, ותפקידו להעלות את רמת הסוכר בדם, על ידי יצירת סוכר ע"י הכבד. ההורמון GLP -1 מפסיק את ייצור הגלוקאזון, וכתוצאה מכך נפסק ייצור הסוכר בכבד.הוא אף מעכב את מעבר המזון המעוכל מהקיבה למעי, וכתוצאה מכך, קיימת האטה בקצב ספיגת חומרי פירוק המזון, וביניהם הסוכרים בדם. בנוסף, הוא מתפרק מהר מאוד על ידי אנזים ששמו , , ,DPP-4 ופעולתו מסתיימת במהירות. בחודשים האחרונים אושרו לשימוש 2 תרופות חדשות:GLP-1 - שנעשו בה שינויים כימיים מסוימים. כתוצאה מכך, היא עומדת בפני פירוק האנזים DPP-4., כך שפעולת התרופה דמויית ההורמון GLP1 הינה ממוסכת. שמה המסחרי הוא ביאטה ׁBYETTAׂוהיא ניתנת בצורת תרופה פעמיים ביום. אנשים שהשתמשו בה ירדו במשקל. יחד עם זאת, יש לציין כי עלולות להופיע בחילות בעקבות השימוש בה. אולם, אלה הולכות ונעלמות או לפחות נחלשות עם הזמן. תרופה נוספת ששמה המסחרי ג'נוביה.- תרופה זו מעכבת את האנזים DP4, וכתוצאה מכך ההורמון המופרש מן המעי אינו מתפרק. היא ניתנת בכדור אחד ליום. שתי התרופות האלה אינן נכללות בסל הבריאות. לסיכום - קיימות כיום תרופות אחדות לטיפול בסוכרת. התרופות הוותיקות בשימוש כבר ידועות מבחינת הצלחתן ותופעות הלוואי שלהן, נתונים שטרם ידועים די הצורך לגבי תרופות חדשות.לא מומלץ למהר להשתמש רק בתרופות החדשות, אלא לשלב מן המיגוון הקיים בצורה מבוקרת ומושכלת. |