כניסת משתמשים
סקר
| השמנה – גורם סיכון מספר 1 לסוכרת סוג 2 בילדים |
 במחקר שבוצע בישראל בקרב מתבגרים הסובלים מהשמנה, סוכרת מסוג 2 נמצאה ב-3% מהמתבגרים ומצב טרום-סוכרתי נמצא ב-8% מהם. על השמנה והתסמונת המטבולית בילדים כקרקע להתפתחות סוכרת מבוגרים. מאת: ד"ר כנרת מזור-אהרונוביץ', מתמחה באנדוקרינולגיית ילדים, היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים, ביה"ח ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר. מרפאת סוכרת נעורים, "מכבי" שרותי בריאות, רעננה. השמנה הינה בעיה רפואית חשובה ונפוצה בקרב ילדים ומתבגרים. בעשורים האחרונים, חלה עליה ניכרת בשכיחות ההשמנה באוכלוסיית המבוגרים, והשמנה הוגדרה כמגיפה של העולם המערבי. גם בקרב ילדים ובני נוער חלה עליה ניכרת בשכיחות ההשמנה. בארה"ב, שכיחות ההשמנה בגילאי 6-17 שנים נעה בין 8-18% , ובסך-הכל, חלה עליה של כ-50% בשכיחות ההשמנה ב- 40 השנים האחרונות. במחקר שבוצע בארץ ב-2004, נמצאה שכיחות עודף משקל של 12-20% (!) בקרב מתבגרים, ושכיחות ההשמנה הייתה 3.5-7%. בעבודה שבוצעה בגני ילדים ברעננה, שכיחות ההשמנה בגילאי 5-6 שנים הייתה 15% (!), ואילו שכיחות עודף המשקל הייתה 25%. בעיית ההשמנה בילדות חשובה משתי בחינות עיקריות : 1) כ- 40-70% מהילדים השמנים טרם גיל ההתבגרות יהפכו למבוגרים שמנים, ובמתבגרים - המספרים גבוהים יותר: מעל 80-85% יהפכו למבוגרים שמנים. מבוגרים שמנים נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה של לב וכלי דם (תחלואה קרדיו-וסקולרית), כולל התקף לב ואירועים מוחיים, שהם סיבת המוות העיקרית בעולם המערבי. 2) חלק מהסיבוכים המישניים להשמנה מופיעים כבר בילדות. סיבוכי ההשמנה מתבטאים בכל המערכות בגוף וכוללים: - לב וכלי דם (קרדיו-וסקולריים): יתר לחץ דם (יל"ד), הפרעה בשומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), יתר קרישיות בדם, הגדלה של החדר השמאלי בלב. - הורמונלים (אנדוקריניים): סוכרת מסוג 2 , תנגודת לאינסולין (כולל רמת אינסולין גבוהה בדם), תסמונת השחלות הפוליציסטיות בבנות (PCOD), התבגרות מינית מוקדמת, תת פעילות של האשכים בבנים (עם התבגרות מינית מאוחרת, דווקא). - מערכת העיכול (גסטרואינטסטינלים): כבד שומני, אבני מרה. - ריאתיים: תסמונת דום נשימה בשינה (OSA), אסטמה, אי סבילות למאמצים. - כיליתיים: פגיעה תיפקודית של הכילייה. - אורטופדיים: הפרעות מפרקיות שונות, כאבי גב. - מערכת העצבים (נוירולוגיים): עליה בלחץ תוך גולגלתי עם כאבי ראש. - פסיכו-סוציאלים: הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, הפרעות אכילה. - חסרים תזונתיים: חסר בברזל, בויטמין B12 ובמרכיבים נוספים יחד עם העלייה בהשמנה בילדים, יש עלייה בתחלואה הנילווית, שנחשבה בעבר בעיקרה של מבוגרים, ובעיקר מדובר ביל"ד ובסוכרת מסוג 2, אך ניתן לראות בילדים ובמתבגרים את מיגוון הסיבוכים הנ"ל. בעבודה שבוצעה בארץ, בקרב מתבגרים הסובלים מהשמנה, ופורסמה ב-2003, סוכרת מסוג 2 נמצאה ב-3% מהמתבגרים ומצב טרום-סוכרתי נמצא ב-8% מהם. בעבודות שבוצעו בחו"ל, האחוזים היו גבוהים מאלה. בעבודה שבוצעה בארץ ופורסמה ב-2005, שכיחות יל"ד, בילדים ומתבגרים שמנים ובעלי עודף משקל בגילאי 9-17 שנים, הייתה 17%. שכיחות ערכי לחץ דם גבוהים (מצב שהוא טרום יל"ד) היתה ,14% בקרב השמנים. כיום, מקובל גם השימוש במושג "תסמונת מטבולית" (metabolic syndrome), המתמקד בקבוצת גורמי סיכון, המעלים באופן משמעותי ביותר, את הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית. גורמי הסיכון הם השמנה מרכזית (השמנה ביטנית), הפרעה בשומנים בדם (טריגליצרידים גבוהים וכולסטרול טוב-HDL הנמוך מהנורמה), עלייה בלחץ דם, ותנגודת לאינסולין. שכיחות התסמונת המטבולית עולה עם מידת ההשמנה. חשוב לציין שבקבוצה זו נכללים גם אנשים שההשמנה שלהם אינה קיצונית, וחלקם סובלים מעודף משקל "בלבד", אך ההשמנה שלהם היא בעיקר ביטנית, המעלה, משמעותית, את הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית. שכיחות התסמונת המטבולית עולה גם בילדים בשנים האחרונות, אם כי אין עדיין מספיק נתונים לגבי המצב בארץ. ישנה חשיבות גדולה לזהות ילדים ובני נוער הנמצאים בסיכון לפתח את התסמונת המטבולית, כדי שניתן יהיה למנוע את התפתחותה. חשוב לברר גם את הסיפור המשפחתי, בשל ההשפעה הגנטית. מניעה הצעד החשוב ביותר הוא מניעת השמנה בילדות. נמצא קשר הפוך בין מידת ההנקה ומישכה, לסיכון לפתח השמנה בילדות המאוחרת. כיום, ההמלצה היא להניק הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים, ולהמשיך בהנקה עד גיל 12 חודשים. יש חשיבות להדרכה ולעידוד לתזונה נכונה ופעילות גופנית מסודרת, הן ברמה המשפחתית והקהילתית. הייעוץ בנוגע להרגלי אכילה צריך להדגיש את הבחירה במאכלים בריאים ומגוונים, במקום בתפריט מוגבל ומצומצם שאינו מכיל את כל אבות המזון הדרושים. התערבות בבתי ספר ובמקומות המגישים אוכל לילדים צריכה לאפשר זמינות של מאכלים עשירים בירקות ובסיבים ודלים בשומן וסוכרים. יש לעודד הפחתה בצפייה בטלוויזיה וישיבה ממושכת מול מחשב. טיפול הטיפול בהשמנה ובתסמונת המטבולית בילדים מתבסס בעיקר על שינוי בהרגלי החיים. תזונה ופעילות גופנית מחקרים גדולים במבוגרים, הוכיחו שהשינוי בהרגלי חיים באמצעות תזונה ופעילות גופנית יכול לעכב ואף למנוע התפתחות סוכרת מסוג 2 ולהקטין את הסיכון הקרדיו-ווסקולרי. דיאטות בילדים צריכות לכלול את האחוזים המומלצים של מרכיבי המזון (פחמימות, חלבונים ושומנים) כדי לספק את הקלוריות החיוניות לגדילה תקינה. המטרה בילדים היא למתן את העלייה במשקל, בזמן צמיחתם לגובה. חשוב שדיאטה בילדים תיעשה עם הדרכה צמודה של דיאטנית המומחית לטיפול בילדים. זאת, כדי למנוע הפרעה בגדילה בזמן הדיאטה, וכדי למנוע ולטפל בחסרים תזונתיים, המופיעים גם בילדים שמנים. פעילות גופנית בילדים חשובה הן לבניית מסת שריר, להפחתת הסיכון הקרדיו-ווסקולרי, להערכה עצמית גבוהה ולאיכות חיים טובה יותר. נמצא שפעילות גופנית בלבד יעילה כמו דיאטה, בשיפור פרופיל השומנים בילדים שמנים, גם ללא שינוי משמעותי במשקל. במבוגרים, נמצא כי בעלי עודף משקל עם כושר גופני טוב היו בעלי סיכון קרדיו-ווסקולרי נמוך יותר מאנשים עם משקל תקין, אך ללא כושר גופני. דגם הפעילות הגופנית בילדות ממשיך בד"כ גם לחיים הבוגרים. לכן, יש חשיבות רבה להגברת הפעילות הגופנית בילדים. חינוך תוכניות התערבות בבתי ספר הראו תוצאות מעודדות. בעבודה בבתי ספר יסודיים ב-North Carolina, בה נבדקו ילדים עם שני גורמי סיכון קרדיו-ווסקולרים, לפחות, התקבלה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול בקבוצת ההתערבות, לאחר 8 שבועות של תוכנית התערבותית. במחקר ארוך טווח שבוצע בכרתים בילדים בכיתה א', נמצא שבקבוצת ההתערבות, לאחר 6 שנים של תקופת התערבות, רמת השומנים, הרגלי האכילה ומסת הגוף היו טובים יותר, באופן משמעותי. תרופות- מטפורמין (גלוקופאג' או גלוקומין( תרופה זו משמשת, בעיקר, בטיפול בחולי סוכרת מסוג 2. התרופה מפחיתה את כמות הגלוקוז המיוצרת על ידי הכבד, ומגבירה את רגישות הרקמות ההיקפיות לאינסולין. במספר עבודות נמצא כי השימוש במטפורמין משפר את מדדי התסמונת המטבולית. לאחרונה, הורחב השימוש במטפורמין לנשים ונערות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. הטיפול במטפורמין נוסה במתבגרים שמנים, שהיו עם תנגודת לאינסולין, אך לא היו סוכרתיים, ונמצא כיעיל בשיפור הרגישות לאינסולין. יחד עם דיאטה מופחתת קלוריות, הייתה השפעה "נוגדת השמנה", בהשוואה לדיאטה בלבד. כיוון שבמקרים לא מעטים, השינוי בהרגלי חיים במתבגרים אינו יעיל מספיק, יש מקום לשקול גם תוספת של טיפול תרופתי. לסיכום השמנה בילדים בארץ עולה בשכיחותה בעשורים האחרונים, ויחד עימה העלייה בשכיחות הסיבוכים המישניים, כולל סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם, וכן עליה בשכיחות התסמונת המטבולית. יש לבצע הערכה בילדים הסובלים מהשמנה, לנוכחות סיבוכי ההשמנה ולטפל בהם בהקדם. הטיפול העיקרי בילדים, מתמקד בשינוי בהרגלי חיים, כלומר תזונה נכונה ופעילות גופנית. |