|
מאת: פרופ' נעים שחאדה, מנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים, הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם.
מחלת הסוכרת, הינה המחלה האנדוקרינית והמטבולית השכיחה ביותר. שיעור הימצאותה באוכלוסיה הוא כ- 3-6 אחוז. כיום, מוערך מספר החולים בעולם בכ- 240 מיליון, עם צפי להגיע ל- 350 מיליון בשנת 2025. לאחרונה, פיתחנו, פרופ' נתן קרין ואנוכי, פרופ' נעים שחאדה, שנינו מהפקולטה לרפואה בטכניון, בדיקה חדשה הבודקת נוגדן ספציפי לאיבחון סוכרת אוטואימונית, כמו סוכרת נעורים. נוגדן זה, נקרא (MIP- 1α) והוא מיוצר כנגד מרכיב של מערכת החיסון המשתתפת בתהליך האוטואימוני בלבלב . הנוגדן שמצאנו מגביר את הדיוק באבחון חולים חדשים בסוכרת הנעורים. ויכול להוות פריצת דרך בתחום אבחון סוכרת אוטואימונית במבוגרים (Latent or Late Autoimmune Diabetes in Adults LADA)
מחלת הסוכרת מתאפיינת בשינויים מטבולים ובסיבוכים ארוכי טווח, המערבים מספר איברים בגוף. אוכלוסיית החולים במחלת הסוכרת איננה הומוגנית, וידועות מספר תסמונות סוכרתיות, שהעיקריות הן: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. הסוכרת המופיעה בגיל הילדות או ההתבגרות היא לרוב סוכרת מסוג 1 (Type 1 Diabetes) או סוכרת נעורים שהינה מחלה אוטואימונית, תחת בקרה גנטית, המתאפיינת בירידה חדה בהפרשת האינסולין, בעקבות פגיעה אוטואימונית בתאי β בלבלב, המפרישים אינסולין. מחלה זו נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין, מכיוון שיש צורך במתן אינסולין חיצוני לשמירת רמת סוכר תקינה בדם ומניעת סיבוכים. ב- 10% מהמבוגרים הסובלים מסוכרת, המחלה נוצרת בשל מחלה אוטואימונית. כלומר, יש הרס של תאי β בלבלב כמו בסוכרת מסוג 1, ויש צורך לטפל בהם באינסולין, ולא על-ידי כדורים הניתנים, בדרך כלל, במקרים של סוכרת מבוגרים רגילה (סוכרת מסוג 2). על מתן האינסולין להתחיל עם גילוי המחלה, וקביעת האבחנה. מהי מחלה אוטואימונית? מחלה אוטואימונית, מוגדרת כמחלה שבה המערכת החיסונית האמורה להגן על הגוף ולהתקיף חיידקים ותאים זרים, מתקיפה בטעות איברים ותאים בריאים בגוף. במקרה של סוכרת אוטואימונית, המערכת החיסונית מתקיפה את תאי "ביתא" בלבלב (התאים האחראיים על ייצור האינסולין), והורסת אותם. מטען גנטי וגורמים סביבתיים לא ברור מדוע מתפתחת מחלה אוטואימונית, שבה המערכת החיסונית מתקיפה את תאי β (מייצרי האינסולין בלבלב). אולם, ידוע שעל מנת שיתפתח תהליך כזה, יש צורך בשילוב שני גורמים חשובים: 1. מטען גנטי מתאים::לרוב חולי הסוכרת מבנה גנטי המאפיין אותם משאר האוכלוסייה, ללא סוכרת. אין ספק שמטען גנטי בלבד אינו מספיק, והדוגמא לכך היא שכיחות המחלה בקרב תאומים זהים (שאצלם המבנה הגנטי זהה אצל שני התאומים). כאשר אחד מהתאומים מפתח את המחלה, הסיכון של התאום השני הוא רק 40%, מה שמעיד על קיומו של גורם נוסף שהוא כנראה גורם סביבתי. 2. הגורמים הסביבתיים: גורמים סביבתיים רבים, כמו: תזונה, מיקום גיאוגרפי, מצב סוציו-אקונומי, מחלות וויראליות למיניהן ורמת ההיגיינה, "הואשמו" כתורמים להתפתחות המחלה. זיהום ויראלי והשיפור הרב בתנאי ההיגיינה האישית, הם הגורמים הסביבתיים החשובים ביותר התורמים להתפתחות המחלה. הופעת המחלה שונה במבוגרים וילדים בילדים - הופעת המחלה הינה פתאומית וחריפה, ומתבטאת בעליה ניכרת בערכי הסוכר, עם תופעות לוואי, כמו צורך עולה בשתייה מרובה, הטלת שתן מוגברת וירידה במשקל. אבחנת הסוכרת האוטואימונית נקבעת על-סמך הימצאות ערכי אינסולין נמוכים בדם, והימצאות נוגדנים (חלבונים השייכים למערכת החיסון), כנגד מרכיבים שונים של תאי β בלבלב. במבוגרים,לעומת זאת, המחלה האוטואימונית עלולה להתפתח בצורה איטית והדרגתית, ולכן מתייחסים אליה, ברוב המקרים, כאל סוכרת רגילה של המבוגר, אבחנה הגורמת למתן טיפול לא מתאים, על- ידי כדורים בלבד. טיפול בסוכרת על רקע אוטואימוני איזון מטבולי מיטבי (שמירה על ערכי סוכר קרובים, ככל האפשר, לערכים הנורמאליים) מביא להפחתת הסיכון לפתח סיבוכים עתידיים, כמו: פגיעה בעיניים, כליות, כלי הדם ומערכת העצבים.לאור זאת, קיימת חשיבות עליונה בבניית תוכנית טיפולית מתאימה, בה מתקיים ניסיון לחקות את ההפרשה הפיזיולוגית של אינסולין באדם בריא. הטיפול, מבוסס על מתן אינסולין באחת משתי הצורות: א. 3-5 זריקות אינסולין ביום. ב. שימוש במשאבת אינסולין. כל זאת, תוך מעקב הדוק יומיומי אחר רמות הסוכר, והתאמת מינון האינסולין, בהתאם.
היות וברוב המקרים המחלה האוטואימונית לא מאובחנת בזמן גילוי הסוכרת, רוב המטופלים יקבלו טיפול התחלתי לא מתאים, על- ידי כדורים המיועדים לסוכרת רגילה של מבוגרים (סוג 2). לאחר קביעת האבחנה המדויקת, כעבור מספר חודשים או שנים, המטופל יתחיל לקבל את הטיפול הנחוץ באינסולין. חידושים בנושא האבחון כפי שצוין, האבחנה מתבססת על הימצאות רמה נמוכה מאוד של אינסולין בדם ועל-ידי הימצאות נוגדנים, כנגד מרכיבים שונים של תאי β. אנו בודקים, כיום, 3 סוגים של נוגדנים: 1. כנגד אנזים שנקרא GAD, שהינו אנזים הנמצא בסביבת תאי בלבלב 2. כנגד אינסולין, שהוא התוצר החשוב של תאי . 3. כנגד מרכיבים אחרים הנמצאים בתוך תאי β (ICA). הרגישות והדיוק של בדיקת נוגדנים זו הינה נמוכה יחסית, כאשר בדיקת שלושת הנוגדנים יחדיו מגיעה לרגישות של 80-85%. מה עוד, שהנוגדן כנגד האינסולין אינו מופיע בסוכרת אוטואימונית של המבוגרים. נוגדן ביולוגי חדש לאבחון סוכרת אוטואימונית לאחרונה, פותחה על-ידי פרופ' נתן קרין ופרופ' נעים שחאדה מהפקולטה לרפואה בטכניון, בדיקה חדשה הבודקת נוגדן ספציפי לאבחון סוכרת אוטואימונית . נוגדן זה, נקרא אנטי MIP- 1- α , והוא כנגד מרכיב של מערכת החיסון המשתתפת בתהליך האוטואימוני בלבלב. נוגדן זה הינו חיובי בכ- 90% מהמקרים של סוכרת נעורים חדשה (סוג 1) ורגישות זו הינה גבוהה יותר משלושת הנוגדנים הידועים כיום והמוזכרים לעיל, דבר המחזק את קביעת האבחנה של סוכרת אוטואימונית במידה מדויקת יותר. יתר על כן, ולאור העלייה במקרי השמנה בעולם ובישראל, קיימת עליה במקרי סוכרת מסוג 2 בילדים ובמתבגרים, מה שמבליט את הצורך במדדים (מרקרים) כמו Anti MIP-1-α לקביעת סוג הסוכרת גם בגיל צעיר.בדיקה זו נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנה לשימוש רחב. מדוע מיוצר נוגדן Anti MIP-1-α בסוכרת אוטואימונית? תחכום המערכת החיסונית: בגוף האדם יש מאות אלפים חלבונים והמערכת החיסונית יודעת שלא להתקיף אותם ולהתייחס אליהם כאל חלבונים השייכים לגוף. כאשר חלבון זר נכנס לגוף (חלבונים של וירוסים או חיידקים), המערכת החיסונית מזהה אותם כחלבונים זרים ומתקיפה אותם. כלומר, מדובר במערכת מתוחכמת ביותר. תקלות ותיקונן: כאשר מתגלה "תקלה" במערכת זו, המערכת עלולה להתקיף חלבונים השייכים לגוף. במקרה של סוכרת אלו חלבונים הנמצאים על תאי . במקרים אלה הגוף מנסה למנוע תהליך המזיק זה בשיטות שונות. אחת השיטות שהתגלו לאחרונה ע"י פרופ' נתן קרין מהפקולטה לרפואה טכניון, היא יצירת נוגדנים המתקיפים את אחד החומרים החשובים בתהליך האוטואימוני ההרסני, בתקווה שמהלך זה יביא לעצירת התהליך האוטואימוני ולהפסקת ההרס. הגילוי המעניין שלנו, מראה שבזמן התפתחות סוכרת אוטואימונית, הגוף אכן מייצר נוגדים נגד חומר החשוב להתפתחות התהליך האוטואימוני בלבלב. חומר זה נקרא בשם MIP-1-α. האם ניתן למנוע מחלת סוכרת אוטואימונית? בעזרת סמנים ביולוגיים אלה, כולל הנוגדן החדש שפותח בטכניון (Anti MIP-1-α ), ובנוסף לבדיקות העמסת סוכר מיוחדות, ניתן לאבחן מצבים הנקראים טרום סוכרת. כלומר, מצב שבו התהליך האוטואימוני המוביל להרס תאי בלבלב התחיל, אך עדיין לא הופיעה מחלת הסוכרת. כיום, יש מחקרים רבים שמטרתם לאבחן ולטפל במצבי טרום סוכרת על מנת למנוע את התפתחות המחלה. עד היום אין תרופה אפקטיבית להשגת מטרה זו אך פריצה מדעית בנושא זה לא תרחק לבוא. |