מאת :פרופ' דניאל רייס – מנתח ואורטופד בכיר .

בישראל, מעל 500,000 חולי סוכרת. אחד הסיבוכים של המחלה מתבטא בכיבים כרוניים בכף הרגל, המביאים לכדי קטיעת רגליים אצל כ-8%-10% מהאוכלוסיה.

חלק גדול מאותן קטיעות נגרם בשל הזנחה של היגיינת כפות הרגליים. שמירה על מספר כללים עשויה לשנות את הסטטיסטיקה העגומה באופן משמעותי ולצמצם עד 70% את מספר הקטיעות.

הסכנות העיקריות לכף הרגל
בשל הירידה בתחושה בכף הרגל (נוירופתיה), אין התראה מבעוד מועד (באמצעות כאב), על התפתחות חתכים, פצעים וזיהומים, כפי שקורה ברגל בריאה. נעליים לוחצות ולא מתאימות מהוות גורם עיקרי לעיוותי העצמות והמפרקים (ארתרופיתיה). תהליך זה גורם ליבלות וכיבים. ההחלמה ברגל הסוכרתית  קשה ומסובכת יותר ובמקרים רבים ההידרדרות במצב הינה בלתי נמנעת והמטופל מגיע למצב בו אין ברירה ,אלא לקטוע כף רגל אחת ולפעמים את שתיהן.
התופעות הפיזיות השכיחות ברגל סוכרתית הן: רגליים "נרדמות" ופגיעה בתחושה (נוירופתיה), עור קשה וסדקים, יבלות, פצעי לחץ, אספקת דם לא תקינה, שינויים בעצמות והמפרקים (ארתרופתיה) והופעת כיבים שאינם נרפאים.
בטיפול בחולי הסוכרת, יש לזכור כי בעיה קטנה ולא מאיימת יכולה להוביל ברבות השנים לכאבים עזים, סיבוכים ואף לקטיעה.
מדי שנה מאות חולי סוכרת עוברים כריתת גפיים. טיפול מניעתי פשוט יכול לחסוך סבל ועוגמת נפש מיותרים:
 

•     יש לשמור בקפדנות על ניקיון והיגיינה של כפות הרגליים. יש לבדוק, להסתכל ולבחון מדי יום ביומו את כפות הרגליים, במיוחד בין האצבעות. מומלץ להשתמש במראה. פצע קטן, זיהום או סדק תמים בעור יכולים לגרור בעקבותיהם תוצאות הרסניות.
•    יש לרחוץ יום-יום את הרגליים בסבון אנטיספטי לרגליים , במים פושרים ולדאוג לייבוש מלא- בעיקר בין האצבעות.
•    יש למרוח כל יום קרם ריכוך עשיר בתמציות צמחים שאינו שומני, המחליק חספוסים וסדקים בעקב וכף הרגל. אין למרוח קרם בין האצבעות.
•     יש לגזור את הציפורניים בקצוות בצורה ישרה ולא במעגל, כדי למנוע היווצרות ציפורן חודרנית. יש להשאיר במקצת את קצה הציפורן (לא לחתוך עד מקום החיבור).
•    עם הופעת יבלת, אין בשום פנים לחתוך בסכין או להשתמש באספלנית בעלת תכשיר כימי להסרת היבלת. יש להשתמש בטבעות/כריות מסיליקון המונעות לחץ, ולפנות לפודיאטור/פדיקוריסט/ית רפואי להסרת היבלת/העור הקשה
•     אסור בהחלט לנעול נעליים ללא גרביים! גם בקיץ.
• יש לגרוב גרביים מיוחדות לסוכרתיים (העשויות מכותנה וללא תפרים וחוטי גומי חזקים). רצוי להשתמש בגרביים אנטי בקטריאליים בשילוב כותנה ומרכיב של "חוטי כסף" לשמירת היגיינת כף הרגל
•    רצוי להשתמש בספריי אנטי בקטריאלי לנעליים, לחיטוי ושמירה על סביבה היגיינית. (אין להשתמש באבקת טלק על רגל סוכרתית, על-מנת למנוע היווצרות גבשושיות בעת הזעה).
•    יש לנעול נעליים רחבות ונוחות עם מדרסים מסיליקון (מומלץ נעלי ספורט).
•    יש ללכת עם מדרסים מתאימים. ניתן להשיג ברשתות הפארם ובמכונים אורתופדיים

1.     בחלקה העליון של הגרב אסור שיהיו חוטי גומי חזקים, הגורמים לעצירת זרימת הדם.
2.     הגרביים חייבות להיות מרופדות באזור כף הרגל והאצבעות, לדריכה רכה וספיגת זיעה.
3.     הגרביים חייבות להיות ללא תפרים, כדי למנוע היווצרות נקודות לחץ העלולות להתפתח לפצעים וכיבים.

1.     הוצאת הרפידה הפנימית המסופקת עם הנעליים ולהחליפה במדרס מתאים.
2.     נעליים רחבות, ארוכות יותר מכף הרגל ב- 1-1.5 ס"מ, כדי לאפשר לאצבעות תנועה חופשית. מומלץ לרכוש נעל בעלת סוליה גמישה.
3.     מדידה בעת רכישת נעליים חדשות רק במהלך אחר הצהריים/בסוף היום, מכיוון שהרגליים מתנפחות במהלך היום.