בריאות לצד הסוכרת – ביד התזונה ואורח החיים.
מחלת הסוכרת, יותר מכל מחלה אחרת, נובעת מאורח החיים המערבי בכלל ומהתזונה המערבית בפרט (בייחוד סוכרת מסוג 2 המלווה ב – 80% - 90% מהחולים בהשמנת יתר).
הסטרס היומיומי שרבים וטובים נתונים לו, ושניכר בעבודה, על הכביש, בעת מצוקה רגשית, בדאגה לילדים וכו... גורם לשינויים הורמונאליים שגם הם מקדמים סוכרת ו/או מחמירים סוכרת קיימת: כאשר עולה רמת הקוטיזול (הורמון מתח המופרש מבלוטת האדרנל), מתפרק סוכר לתוך הדם מתוך מאגרי הגוף, כאשר זה קורה בתדירות גבוהה ובאופן שגרתי, אנו עלולים לקדם סוכרת. בנוסף, הורמוני הסטרס עלולים לשבש דפוסי שינה, הפרשות מלטונין והורמוני גדילה, וכן – לפגוע בתפקוד בלוטת התירואיד האחראית על קצב חילוף החומרים, מה שעלול לגרור אחריו עלייה במשקל המקדמת סוכרת... אז מה עושים? הרי לרובינו אין אפשרות אמיתית (או רצון) להתבודד לעד באי טרופי, מרגיע ככל שיהיה. לכן מומלץ מאוד ללמוד ולרכוש אט אט, כטבע שני, שיטות הרפיה מחד ושיטות להתמודדות במצבי לחץ מאידך (ישנם צמחי מרפא מצוינים, המכונים "אדפטוגניים" שמאזנים את בלוטת האדרנל , ובונים תשתית הורמונאלית טובה יותר להתמודדות עם סטרס). חשוב לטפל במוקדים רגשיים טעונים, ולאתר פעילויות המסבות הנאה (בנוסף / חוץ מאכילה), כגון – ריקוד, משחק, שירה, נגינה, קריאה, האזנה למוסיקה, שיחה טובה/ פגישה אינטימית עם אדם קרוב, ועוד.
מצד התזונה, מומלץ להפחית את כמות הקלוריות ליום, על מנת לאפשר ירידה במשקל – תרופת סוכרת בפני עצמה. יש לצמצם את כמויות השומן הרווי ובייחוד להימנע משומן טראנס (מרגרינות למיניה, מופיעה על מוצרי המזון גם כשומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית), וכן, לצמצם את צריכת החלבון מן החי ל – 15% עד 20% מצריכת הקלוריות היומית. חשוב מאוד להעלות את מפלס הסיבים התזונתיים באוכל, בעזרת ירקות, קטניות, דגנים מלאים ופירות. מי שפחות מורגל בתזונה המבוססת ברובה על חומרי גלם אלה, יוכל להעשיר את ידיעותיו הקולינאריות בעשרות מתכונים נהדרים הזמינים היום לכל מתעניין, זה, כשלעצמו עשוי להוות מקור הנאה ויצירה.
בחרתי להרחיב בנושא הקטניות, קראו ותבינו מדוע:
הן צבעוניות להפליא - אדומות, צהובות, ירוקות, כתומות ושחורות. הן טעימות וניתן להכין מהן מרקים, ממרחים, פשטידות, סלטים ואפילו עוגות, והן מזינות מאוד, מסייעות במניעת מחלות ובבניית תאי הגוף. הקטניות – עולם הולך ומתגלה. בתחילת החורף, אין מתאימות מהן ליצירת מאכלים מחממי לב וחך. הזרעים החמודים הללו, אשר נחשבו בעבר למזון עניים, זוכות היום להתייחסות מחודשת בזכות המודעות לתזונה בריאה. הצדק שנעשה עמן מגובה במחקרים רבים המעידים על תרומתן לטיפוח הבריאות ומניעת מחלות.
מה עם הגאזים אתם שואלים? גם לזה יש פיתרון.
עשר עובדות על קטניות: 1. הן ספקיות של חלבון מהצומח אשר כמעט משתווה לזה מן מהחי. 2. עשירות בסיבים מסיסים, מסייעות בהפחתת בכולסטרול, מצמצמות תחלואה בסוכרת, מחלות לב, השמנה, ועוד. 3. הן עניות בנתרן. 4. הן מכילות מעט מאוד שמן (חוץ מסויה ובוטנים) 5. כדי להפיק מהקטניות את הערך התזונתי המקסימאלי יש לאכול אותם לצד דגנים. למשל מג`דרה או פיתה עם חומוס (בתנאי שהפיתה אכן מכילה את כל הדגן ממנו עשויה ובתנאי שהחומוס עשוי מחומוס ולא ממרגרינה, כמו ברוב החומוסים הקנויים), אורז וטופו, אורז ושעועית ועוד הרכבים מסורתיים כגון אלו. 6. הן בעלות אינדקס גליקמי נמוך. מתאימות לסוכרתיים ולסובלים מרמת טריגליצרידים גבוהה בדם. עליית רמת הגלוקוז בדם עם אכילתן, הינה מתונה ומתמשכת על פני זמן רב יחסית ולכן, אינן גורמות לעלייה חדה של אינסולין. 7. הן מכילות את 2 חומצות השומן החיוניות גמא לינולאית ולינולנית וכן, פיטואסטרוגנים. 8. הן מכילות כמות משמעותית של ויטמיני B1 ו – B2 (תיאמין וריבופלאבין). 9. הקטניות יוצרות תגובה חומצית בגוף לכן כדאי לשלבן עם ירקות 10. בקטניות יש מספר סוכרים שלא נעכלים משום שחסרים לנו אנזימים מסוימים לעכלם. סוכר שלא מתעכל נשאר במעי וגורם להתססתו על ידי חיידקים. זו הסיבה להיווצרות גזים אצל חלק מהאוכלוסייה.
פתרונות לבעיית התסיסה: 1. דווקא להרבות באכילת קטניות ולא להימנע מהן. אכילה סדירה של קטניות בכמויות קטנות הגדלות בהדרגה תגרום להיווצרות אנזימים לעיכולן. 2. להחליף את מי ההשריה כל 3 שעות לערך. 3. להנביט את הקטניות לפני הבישול (הנחיות בהמשך). 4. להוסיף למי ההשריה חתיכת אצת קומבו (כ – 2 ס"מ), כדאי גם לבשל אותה עם הקטנית. 5. להוסיף ג'ינג'ר, זרעי כוסברה, כמון, שומר וקימל להשריה/ לבישול ולתיבול.
בישול קטניות: לפני בישול הקטניות מומלץ להשרותן במים (כדי כיסוי ועוד קצת) כ – 10 – 15 שעות. את האפונה והעדשים אין צורך להשרות במים. את הקטניות, שטופות ומסוננות יש להכניס לתוך סיר ולהוסיף מים. מפלס המים צריך להיות כ- 15 ס"מ מעל הקטניות הגדולות: חומוס, פול, סויה, אפונה (למרות שאינה גדולה במיוחד, היא סופחת הרבה נוזלים) וכל סוגי השעועית הגדולים וכ- 5 ס"מ מעל הקטנות: עדשים ומאש. חשוב מאד: לא להוסיף מלח, המלח עוצר את בישול הקטניות ומקשה אותן. מלח יש להוסיף רק בסוף הבישול כשהקטניות כבר רכות. זמן הבישול: את הקטניות הגדולות יש לבשל כ – 30-40 דקות בסיר לחץ וכשעה עד 3 שעות בסיר רגיל. הקטנות תסתפקנה בסיר רגיל ל – 20 עד 40 דקות. **כדאי לבשל כמות גדולה של קטניות בכל פעם, לחלק למנות קטנות ולהקפיא. כך ניתן ליהנות מקטניות לעיתים קרובות בלי הכנות ממושכות של השריה ובישול.
מתכון: סלט חומוס לימוני חם: חומרים:
1 כוס גרגרי חומוס 1 כפית זרעי כוסברה חתיכת אצת קומבו ½ כוס טחינה גולמית 5 שיני שום מעט מלח ים אטלנטי מעט אגוז מוסקט מגורר מעט כמון מעט שמן זית מיץ מלימון גדול מעט סומאק חופן פטרוזיליה קצוצה דק
משרים את החומוס, זרעי הכוסברה והאצה במים ללילה, ניתן אף להנביטו מעט. שופכים את מי ההשריה, שוטפים את החומוס ומשאירים את האצה וזרעי הכוסברה שנותרו. מבשלים בסיר לחץ במים, ביחס של 2 על 1, עם האצה וזרעי הכוסברה כ – 35 דקות. מסננים את החומוס וטוחנים את רובו עם הטחינה, השום, המלח, א.מוסקט וכמון במעבד מזון (גם כאן, משאירים את האצה וזרעי הכוסברה) בהדרגה, מוסיפים מים עד לדרגת הסמיכות המועדפת. יוצקים את הממרח החם לקעריות הגשה ומפזרים מעל כל קערית מעט גרגרים שלמים. יוצרים רוטב ממץ הלימון, שמן הזית, הפטרוזיליה והסומאק ויוצקים מעל הכל.
הנבטה: בוררים את הזרעים ומשרים אותם במים לכל הלילה. בבוקר מסננים, שוטפים אותם בעודם במסננת ומניחים את המסננת על הקערה על מנת ששאריות המים יטפטפו לתוכה. לוקחים מגבת מטבח נקייה, מרטיבים וסוחטים, פורסים על הקערה והמסננת. מניחים על השיש ליומיים עד שלושה או עד שיוצא ה"צ'ופצ'יק" שמבשר על תחילת ההנבטה. במשך אותם יומיים, חשוב לדאוג לתנאי לחות ואוורור וזאת עושים ע"י שטיפת הזרעים במסננת מתחת לברז בבוקר ובערב, זה באמת מצריך 30 שניות בכל פעם. אם המגבת התייבשה, כדאי להרטיב גם אותה. כאשר הזרעים נבטו, הם מוכנים לשימוש. ניתן להחזיקם במקרר כשבוע.
מאת איילת בוקר נוה – תזונאית קלינית הוליסטית, מנחת סדנאות בישול טבעי ובריא. www.naturalkitchen.biz
|