התודעה הציבורית לתזונה נבונה ואורח חיים בריא עלתה במהלך השנים האחרונות, ובאה לידי ביטוי בכך שאנשים רבים מתייעצים עם דיאטנים קליניים, במטרה לשמור על משקל תקין, למנוע ואף לטפל במחלות. אמנם, מסתבר שאין צורך להיות דיאטן קליני אם יודעים לקרוא את הסימון התזונתי שעל גבי אריזת המוצר. הסימון תזונתי מספק לנו את המידע הדרוש כדי לדעת את ערכו התזונתי של המזון שברצוננו לצרוך ומאפשר
לנו לבחור בצורה נבונה את המזון המתאים לנו.  

הסימון התזונתי כולל חמישה מרכיבים: אנרגיה (נמדדת בקלוריות), חלבונים (בגרמים), פחמימות (בגרמים), שומנים (בגרמים) ונתרן (במיליגרמים). קיימים מזונות ספציפיים בהם יש פירוט נוסף כמו כולסטרול, שומן רווי וסידן, ולעיתים אף פירוט של ויטמינים ומינרלים.
יש לציין כי יצרני המזון הינם גופים כלכליים שמטרתם להרוויח כסף, לכן מרבית מוצרי המזון מאוירים בצבעים מגוונים, גרפיקה יפה, מילים מודגשות ולוגו משכנע. כל אלו מסיטים את עינינו מתווית המזון הקטנה, שמטרתה לחשוף עבורנו את המידע האמיתי לגבי המוצר.   חוק סימון המוצרים הופעל בארה"ב בשנות ה- 70 ובישראל החל לפעול בשנת 1994. בארץ נחקקו חוקים ותקנות ברורות בנוגע לחובת היצרנים לסמן על המזון את רשימת המרכיבים המדויקת שמכיל המוצר ואת הרכבם התזונתי, כולל תאריך הייצור והתפוגה, שם היצרן ומשקל המוצר (כולל וללא נוזלים) .משרד הבריאות מנחה את היצרנים לסמן ברשימת המרכיבים את המרכיב הראשון בתור המרכיב שנמצא בכמות הגבוהה ביותר, ואילו המרכיב שנמצא בכמות הנמוכה ביותר הוא האחרון ברשימה.

הידעת ?

אם אתם מעוניינים לדעת אם המיץ הטבעי שקניתם אכן טבעי, שימו לב לרכיב הראשון ברשימת המרכיבים. במידה והרשימה מתחילה במים ולאחר מכן סוכר, לא מדובר במיץ טבעי.
באותה מידה, כאשר יופיע קודם כל "חלבון מן הצומח" ורק לאחריו "בשר בקר" תדעו שקציצות הבקר שקניתם מכילות יותר חלבון צמחי מאשר בשר בקר.

היצרנים מחויבים לרשום ברשימת המרכיבים את כל המרכיבים, כולל המרכיבים שנמצאים בו בכמויות מזעריות ביותר. לעיתים קרובות ניתן לראות רכיבים המסומנים באות E ומספר לצידה. אלו למעשה מספרים סידוריים של תוספי מזון כגון חומרי טעם, חומרי שימור וחומרי צבע.
בכל תווית מזון תמיד אפשר למצוא את טבלת הסימון התזונתי. הטבלה מחולקת לפי הקלוריות, החלבון, הפחמימות, השומן והנתרן. על מנת שסימון המזון יהיה ברור ואחיד על הערכים שבסימון חייבים להיות על בסיס שווה. הבסיס שנקבע הוא 100 גרם מזון או 100 מיליליטר כאשר המזון נוזלי.
היצרן או המשווק יכולים להוסיף לסימון המחויב ב- 100 גרם גם סימון תזונתי בכמות אחרת, לדוגמא: רכיבים תזונתיים באריזה שלמה, בפרוסת לחם, בקרקר יחיד או ערך תזונתי למנה.
חשוב להדגיש שהחוק אוסר לכלול בסימון המזון, תכונות ריפוי או מניעת מחלה.
איסור זה חל על תווית המזון או בכל דרך השפעה אחרת, כולל עלונים ופרסומות.

אז מה אומרים לנו המונחים על גבי האריזה? 

להלן המונחון הבא :

•    קל -  מופחת קלוריות לעומת המוצר המקורי, אבל לאו דווקא דל קלוריות.
•    משקה קל \ דיאט – מכיל עד 20 קלוריות ב- 100 מ"ל משקה.
•    דיאט \ דל קלוריות – מכיל עד 40 קלוריות ב- 100 גרם מזון.
•    לייט \ קל \ מופחת – במוצר יש 33% קלוריות מהמוצר הרגיל.
•    דל שומן – מכיל עד 2 גרם שומן לכל 100 גרם מוצר.
•    ללא שומן – מכיל עד 0.5 גרם שומן בכל 100 גרם מזון.
•    דל כולסטרול – מכיל עד 20 מ"ג כולסטרול ב- 100 גרם מזון.
•    דל מלח – מכיל עד 100 מ"ג נתרן לכל 100 גרם מזון.
•    ללא נתרן – המוצר מכיל עד 5 מ"ג נתרן לכל 100 גרם.
•    ללא תוספת סוכר" - למוצר לא הוסף סוכר בצורה מלאכותית אולם יתכן שבמידה ומכיל פרי יכיל את הסוכר שבפרי , ושומן רב (המלווה בקלוריות) ולכן לא בהכרח יתאים לחולי סכרת הזקוקים להקפדה בעניין זה.
•    ללא כולסטרול – מוצר שתכולת הכולסטרול שבו פחותה מ- 1 מ"ג לכל 100 גרם מזון.
•    "נטול "- הרכיב היה במוצר והוצא ממנו בתהליך הייצור, וייתכן שעדיין קיים בו במידה מסוימת.
•    ללא רכיב מסוים – מלכתחילה לא נמצא רכיב זה במוצר.
•    "בטעם" - כמו "בטעם שוקולד" או "בטעם תפוזים" - המוצר מכיל לרוב תמציות טעם ולאו דווקא  שוקולד או תפוזים.
•    "טבעי" - למעשה זוהי אינה אינפורמציה על הערך התזונתי. ישנם מזונות שיכולים להכיל רכיבים טבעיים  שלאוכלוסיות מסוימות הם לא מתאימים.

 הידעת ?

1.  כולסטרול נמצא רק במזונות מהחי , לכן מוצר שאינו מכיל מרכיבים שומניים מהחי, כגון שמן  ומרגרינה, לעולם לא יכיל כולסטרול באופן טבעי.
2.  גבינה צהובה מכילה אמנם כמות רבה של סידן אך גם נתרן וכולסטרול.
3.  קפה "נטול   קפאין" מכיל קפאין אך בכמות קטנה יותר.

לסיכום , הסימון התזונתי מאפשר להשוות בקלות בין מוצרים דומים ולדעת בדיוק מה אנו אוכלים ומה הרכיב תורם לגופנו.  בהקשר זה חשוב לציין את המושג "עלות מול תועלת", כלומר: מה שעולה לנו מעט בתהליך המניעה, עלול לעלות לא מעט כסף בתהליך הטיפול, לכן חשוב לשים לב גם לאותיות הקטנות ולהטיל ספק בנוגע למהימנות המידע שמספק היצרן לגבי המוצר





מיכל צ'רנינסקי
תזונאית קלינית  B.Sc , R.D    ומדריכת חדר כושר מוסמכת