כניסת משתמשים
סקר
| אשתי היקרה , את כל כך מתוקה |
 על התפקוד המיני של נשים סוכרתיות מאת : ד"ר ליאורה אברמוב ,רופאת נשים בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בי"ח ליולדות "ליס" המרכז הרפואי ת"א ההפרעה העיקרית בנשים סוכרתיות היא פסיכולוגית: דיכאון, העלול לפגוע בחשק המיני. כמו כן, בעיות פיזיולוגיות, כמו: פגיעה בכלי דם, החלשות שרירי רצפת האגן והנרתיק וכאבים בזמן קיום יחסי מין. חלק משמעותי בטיפול הוא נפשי וזוגי, תוך תמיכה מתמדת של בן הזוג. פגיעת סוכרת בתגובה המינית* פגיעה בכלי הדם - היצרויות בכלי הדם ימזערו את הגודש הנוצר בהם בזמן התגובה המינית, מה שיפחית את מידת הפרשת נוזל הסיכוך בנרתיק בזמן ההתעוררות מינית, יגרום לתגובת גירוי נרתיקי נמוכה יותר, ולעוצמת אורגזמה חלשה יותר.* פגיעה בעצבים הפריפריים - בפגיעה עצבית, האישה תחוש גירוי מיני נמוך יותר, והתחושה המינית בנרתיק ובאברי המין תהיה חלשה יותר. לכן, האורגזמה עלולה להיעלם או להיות חלשה מאוד.* יובש, גרד וצריבה באיבר המין – כתופעות לוואי של הסוכרת. * פטרת נרתיק חוזרת הנובעת מחוסר איזון הסוכרת.* החלשות שרירי רצפת האגן והנרתיק המקטינה את התחושה האורגזמית.* בעיות בהשתנה עלולות להפריע בזמן קיום יחסי מין: האישה עלולה להרגיש דחיפות בהשתנה לעיתים קרובות, וכתוצאה מכך אי נוחות במהלך האקט המיני.* כאבים בזמן יחסי מין כתוצאה מירידה בלובריקציה, או מזיהום נרתיקי. הפרעות בתפקוד המיני בנשים סוכרתיות נחקרו פחות מאשר בגברים, מאחר והבדיקות הגופניות להפרעות בתפקוד המיני בנשים אינן חד משמעותיות. אישה יכולה לציין שהיא חשה מגורה, אך בדיקות פיזיולוגיות שימדדו את תגובת הגודש הנרתיקי יופיעו כלא תקינות, ולהיפך: הבדיקות תהיינה תקינות ונראה שהאישה מבחינה פיזיולוגית מגורה, אך נפשית היא תציין שהיא "לא שם". לכן, רוב המחקר בנשים מתבסס על שאלונים ועל התחושות הסובייקטיביות שלהן, מה שלא מהווה מדד מהימן מחקרי ואובייקטיבי מבחינת תפקוד מיני.  חוקרים משערים שאין הבדל בין גברים ונשים בשכיחות נוירופטיה אגנית (פגיעה בעצבים ההיקפיים באגן). מכאן, ניתן לשער ששכיחות ההפרעות בתפקוד המיני בנשים תהיה זהה בגברים (35% - 55% מהגברים הלוקים בסוכרת יסבלו מהפרעות זיקפה תוך 6 שנים מהופעת הסוכרת. האחוז עולה בדרך-כלל עם הגיל ומשך המחלה).הבעיה העיקרית בנשים חולות סוכרת היא הירידה בלובריקציה - ההתעוררות המינית, ואולי גם הירידה באורגזמה. במחקר שנערך ב- 2002 ופורסם ב- Diabetes Care, השווה החוקר אנזלין, בין נשים סוכרתיות לקבוצת ביקורת בריאה. נמצא, שנשים סוכרתיות מדווחות יותר על הפרעות בתפקוד המיני - 27% לעומת 15% - ובעיקר על הפרעות בלובריקציה – הרטיבות הנרתיקית. לא נמצא קשר בין משך סוכרת, סיבוכי סוכרת ואיזונה להפרעות בתפקוד המיני.במחקר (מתוך ספרו של ד"ר י. קנטר "לחיות עם ולהרגיש בלי – סוכרת" ) שהתבסס על שאלונים לנשים, התלוננו 35% מהנשים הסוכרתיות על חוסר באורגזמה, לעומת 6% מקבוצת ביקורת ללא סוכרת. מחקר אחר הלקוח מספר זה, מציין שנשים סוכרתיות מגיעות יותר לאורגזמה מנשים בריאות. במחקר מ-1986 מצא ניומן ש 47% מהנשים הסוכרתיות סובלות מהפרעות בתפקוד המיני, בעיקר הפרעות בהתעוררות המינית, כאבים, וירידה בחשק המיני. מאידך, במחקרים אחרים לא נמצא הבדל בין נשים סוכרתיות לקבוצת ביקורת. לא נמצא קשר משמעותי בין הפרעות מיניות וסיבוכי סוכרת, כמו סיבוכים בכליות (נפרופתיה) או בעיניים (רטינופתיה). אין קשר למשך הסוכרת, כמו גם לרמת האיזון שלה בנשים. בבדיקה שנערכה בנשים צעירות עם סוכרת התלויה באינסולין - לא נצפה הבדל בהפרעות בתפקוד המיני בין הסוכרתיות, לקבוצת הביקורת של נשים בריאות באותו גיל. אולם, יש קשר בין סוכרת לפגיעה במערכת העצבים (נוירופתיה) לסוגיה, להפרעות בתפקוד המיני. ההפרעה העיקרית בנשים סוכרתיות היא ככל הנראה פסיכולוגית, ומלווה הרבה נשים החולות במחלה כרונית. דיכאון, בין אם קשה ובין אם קל יותר, עלול לפגוע בחשק המיני. נשים צפויות לדווח על ירידה במצב רוח עד כדי דיכאון ממשי. במחקר שנעשה על ידי החוקר אנזלין ופורסם ב- 2003, נמצא שבעוד שבגברים סוכרתיים הגורם המשפיע על התפקוד המיני הוא גופני, הרי שבנשים הגורם המכריע הוא נפשי, וקשור לדיכאון ולקשרים הזוגיים. דיכאון שכיח פי שתיים בנשים לעומת גברים, יותר בנשים סוכרתיות, ועוד יותר באלו שאינן מאוזנות היטב ולהן סיבוכי סכרת. (Psychosomatics.)לידום 1991 גם עליות ברמות הסוכר בדם (היפרגליקמיה ), בין אם עליה חולפת ובין אם קבועה, גורמות ליותר דיכאון, המפחית מאד את החשק והתשוקה המינית. שיפור באיזון הסוכרת, עשוי לצמצם ואף להעלים את התופעה, אך לא פעם דרוש טיפול תרופתי אנטי דיכאוני. עודף משקל בנשים עלול לגרום לפגיעה בדימוי גוף, ולכן גם לירידה בחשק המיני. הטיפול בנשים חולות סוכרת הלוקות בהפרעות בתפקוד המיני דורש, לעיתים קרובות, עבודת צוות של סקסולוג, גינקולוג ומומחה לסוכרת.הטיפול הסקסולוגי בעיקרו הוא נפשי, התנהגותי, פרטני או זוגי. יש לברר עם האישה את הנתונים אודות : התפקוד המיני שלה קודם להופעת הסוכרת, ההפרעות מהן היא סובלת, שימוש בתרופות, מצב הורמונלי וקיומו של מחזור חודשי, נטילת הורמונים, תקינות הקשר הזוגי, תחושת הבריאות הכללית והאם היא סובלת מדיכאון, עייפות, וקשיים בתפקוד היומיומי.במקרה של דיכאון יש להפנותה להערכה פסיכולוגית ולטיפול פסיכיאטרי, לקבלת תרופות נוגדות דיכאון. במקרה של בעיה בקשר הזוגי , מומלץ על טיפול זוגי-מיני משותף. בן זוג תומך ומעודד הינו תנאי חשוב למיניות תקינה של האישה הסוכרתית, כמו של כל אישה, בעיקר זו החולה במחלה כרונית.הטיפול בבעיות פיזיולוגיות * חולשה של שרירי רצפת האגן - פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן, ותרגול חיזוק ואימון שרירי רצפת האגן, עשויים לשפר את התגובה האורגזמית.* ירידה בלובריקציה למרות התעוררות מינית נפשית –שימוש בחומרי סיכוך. לאחרונה,התפרסמו עבודות על שימוש בויאגרה לפני יחסי מין, עם תוצאות טובות של שיפור בהתעוררות המינית, אורגזמה, הנאה מיחסי מין, ואף הקלה על הכאבים בזמן האקט המיני. טיפול אסטרוגני מקומי יינתן לנשים פוסט-מנופאוזליות, שהירידה באסטרוגן החמירה אצלן את היובש הנרתיקי והעדר הלובריקציה. בארה"ב, מקובל טיפול במכשיר ואקום לדגדגן המשפר את זרימת הדםׁ( EROS DEVICE), באמצעות שאיבה מכנית של דם לדגדגן.בשתי עבודות של קרוזו מ- 2006 , נבדקה השפעת וויאגרה על ההתעוררות המינית של נשים סוכרתיות בגיל הפריון. נמצא, כי ויאגרה שיפרה את זרימת הדם בדגדגן בקבוצה הסוכרתית, את ההתעוררות המינית, האורגזמה, וההנאה מיחסי המין.לסיכום, קשר זוגי אוהב ותומך, מצב נפשי תקין והתמודדות עם המחלה הינם ערובה לכך שחיי המין ימשיכו באופן תקין. במידה ונוצרת בעיה פיזיולוגית בתפקוד המיני, מומלץ להיעזר בטיפול מיני. |