כניסת משתמשים
סקר
| הפרעות בפעילות מינית בחולי סוכרת |
 הפרעות בפעילות מינית בחולי סוכרתמאת: פרופ' מוטי רביד, מומחה למחלות פנימיות, מנהל בית החולים מעיני הישועה למעלה מ 6% מתושבי מדינת ישראל סובלים מסוכרת. שיעור החולים הולך ועולה עם הגיל ומגיע לכדי 15% ויותר בגיל העמידה. למעלה מ- 90% של החולים סובלים מסוכרת מטיפוס 2. מחלה זו מופיעה אצל רוב הסובלים ממנה לאחר גיל 40, וסיבוכיה ניכרים לרוב לאחר גיל 50. בחולים בסוכרת מטיפוס 1 המתחילה בממוצע בגיל 12 - 14, עלולים סיבוכי המחלה להופיע מוקדם, כבר בראשית שנות השלושים לחייהם. אחת המערכות הנפגעות ראשונות אצל חולי הסוכרת היא מערכת העצבים ההיקפית על שני חלקיה: הרצוני והאוטונומי. בחלק הרצוני נפגעים עצבי התחושה ובמידה פחותה מהם סיבי העצב המוטוריים, ואילו במערכת האוטונומית נפגעים העצבים של מערכות העיכול הלב ומערכת השתן והמין. הפגיעה האחרונה המוזכרת תהיה נושא הדיון במאמר זה. הזקפה של הפין הגברי מושגת ע"י מילוי דם לתוך שני גופים ספוגיים הנמצאים משני הצדדים של צינור הזרע (והשתן). על מנת שגופים אלה יתמלאו ויישארו מלאים ונוקשים במשך זמן המספיק לקיים מגע מיני, נדרשת מערכת מורכבת למדי שמשתתפים בה כמה גורמים: העורקים, שדרכם זורם הדם אל תוך הגופים הספוגיים, הורידים המנקזים ומערכת העצבים האוטונומית המפעילה את השסתומים בכניסה אל הגופים הספוגיים וביציאה מהם. גירוי ארוטי המועבר מן המוח אל מערכת העצבים האוטונומית גורם לסגירת השסתומים הורידיים ולפתיחת העורקים, ואז הגופים הספוגיים מתמלאים ומושגת זקפה. הרחבת העורקים מושגת בעזרת חומר המופרש מתאי הציפוי הפנימי בדופן העורקים (חנקן חמצני-NO ). חומר זה מתפרק במהירות ע"י אנזים המצוי אף הוא בדופן כלי הדם. פגיעה בעצבים האוטונומיים גורמת לירידה בעצמת העברת הגירוי לכלי הדם ולירידה בהפרשת החומר המרחיב את כלי הדם, ולכן הזקפה נחלשת ומתקצרת. נוסף על כך, כיוון שבחולי סוכרת תהליך טרשת העורקים מתקדם מהר יותר, עלולה היצרות בעורקים לעכב את מילוי הדם בגופים הספוגיים גם אם מערכת העצבים תקינה. למעלה מ50% מגברים חולי סוכרת בגיל העמידה מתלוננים על הפרעות בתפקוד המיני. שיעור הסובלים מבעיה זו עולה עם הגיל ונמצא ביחס ישר למשך הסוכרת, וביחס הפוך למידת האיזון של הסוכר בדם (Rosen, 2009). גורמים נוספים הקשורים לשכיחות ההפרעה ולחומרתה הם יתר לחץ דם, עודף משקל והשמנה, כושר גופני נמוך והימצאות מחלת לב טרשתית ומחלת עורקים היקפיים. מובן, לכן, שהפרעות בתפקוד המיני מופיעות מוקדם יותר ובשיעור גבוה יותר בקרב מעשנים, ואפילו מעשנים לשעבר, מאשר בלא מעשנים. זו דוגמה נוספת לנזק העצום שעישון סיגריות גורם לכלי הדם. חולי סוכרת שחשוב להם לשמור על תפקודם המיני חייבים לחשוב על הבעיה לפני שמופיעה ולעשות את כל הנדרש על מנת למנוע את הופעתה. גישה זו תהיה יעילה הרבה יותר מאשר הטיפול בהפרעה לאחר שהיא כבר קיימת. בעניין זה, כמו במניעת סיבוכי סוכרת בכלל, נודעת חשיבות עליונה לשמירה על אורח חיים בריא. חולי סוכרת חייבים להגיע למשקל יחסי תקין, להעלות את הכושר הגופני, להימנע מעישון, ולאזן את רמת סוכר הדם בעזרת אכילה מתונה ומבוקרת והקפדה על טיפול תרופתי. חשוב ביותר להקפיד על איזון לחץ הדם ושמירה על ערכים תקינים שלו, כך שלחץ הדם הסיסטולי (הגבוה) לא יעלה על 130 מ"מ כספית. כמו כן חשוב מאוד להקפיד על איזון רמת שומני הדם בעזרת תרופותNathan, 2009) . 2009 ,Skyler). בפני מי שכבר נפגע בתפקודו המיני פתוחות מספר אפשרויות טיפול. חולים שפגיעתם חלקית יגיבו טוב לטיפול בתרופות המעכבות את פעילות האנזים המפרק את החנקן החמצני (הויאגרה ותרופות נוספות נכללות בקבוצה זו). אולם, בחולי סוכרת תגובת כלי הדם לתרופות אלה נמוכה יותר מאשר אצל אנשים ללא סוכרת. בעניין זה אפשר לשפר את תגובת כלי הדם ובכך להגביר את יעילות הטיפול ע"י נטילת התרופות ברצף במשך מספר ימים (למשל, נטילת "ויאגרה" בכמות של 25 מ"ג, שלוש פעמים ביום במשך שבוע [Aversa, 2008]). חולים עם פגיעה קשה במערכת העצבים, או חולים שכלי הדם שלהם פגועים, לא יגיבו לתרופות אלה. האמצעי שיוכל לסייע להם, הוא שימוש במכשיר היוצר ריק (וואקום), ובכך מאפשר לפין להתמלא בדם. גומייה הנכרכת בבסיס הפין מונעת את זרימת הדם החוצה, וכך הזקפה נשמרת. שיטה זו אינה כרוכה בנזק ומידת אי הנוחות אינה גדולה. היא מתאימה לגברים שיש להם בת זוג קבועה המוכנה לגלות הבנה וסבלנות. אלה הרוצים לשמור על תדמית "גברית" יכולים להשתמש בחומר המרחיב כלי דם בצורה יעילה מאוד (פרוסטגלנדין), אך חסרונו בכך שיש להזריק אותו ישירות לאחד הגופים הספוגיים. לאחר אימון קצר אפשר להגיע למיומנות טובה ולהזרקה עצמית שכמעט ואינה מכאיבה (Chen, 2008). בשיטה זו הזקפה נשמרת למשך חצי שעה ויותר ומאפשרת פעילות מינית תקינה. ספרות: Aversa A. et al. Diabet Med 2008;25:37 Chen Y. et al. Expert Opin Pharmacother 2008;9:257 Nathan D.M. et al . Diabetes Care 2009;32:193 Rosen R.C. et al. J Sex Med 2009;(Jan 30) Skyler J.B. et al. Diabetes Care 2009;32:187 |