כניסת משתמשים
סקר
| שתן מתוק- תפקוד מיני מר |
 סכרת- שתן מתוק- תפקוד מיני מר!מין אינו הדבר החשוב ביותר בחיים, אבל הוא חשוב הרבה יותר ממה שבמקום השני. העמדות והתפיסות בתחום המיני בכלל ובתחום התפקוד המיני בפרט משתנות ומתפתחות עם רוח התקופה. תפקודנו המיני, מושפע ממסרים רבים שהפנמנו, מסרים רבים שרכשנו החל מגיל הילדות ותקופת ההתבגרות. מיניות הנובעת מהשפעה חברתית וסביבתית, חוויות וקשרים זוגיים וכמובן גורמים נפשיים וגופניים המשתנים ומתגבשים לאורך מעגל החיים. חקר המיניות עתיק כקיומה של הבריאה האנושית, מצוי וחודר לכל תחום: דת, רפואה,פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, ליריקה, ספרות, אמנות, ו...פוליטיקה. החל מסיפורי הבריאה פיתוי הנחש את חוה דרך תרבות יוון ורומי, קמה-סוטרה ההודי, ציירי ופסלי תקופת הרנסאנס, אל סיפורי דקמרון של בוקצ'יו , ציוריהם הארוטיים של פיקאסו ובירדסלי ועד צילומיו הפרובוקטיביים של מייפלטורפ. כולם עוסקים בחקר ביטויי הארוטיקה, היצריות והתשוקה האינסופית של המין האנושי. התשוקה למתוק והפגיעה המרה בתפקוד המיני, משפיעה רבות על נשים ובגברים כאחד. סוכרת היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ובשתן. בלטינית שם המחלה הוא Diabetes mellitus ומשמעותו: "שתן מתוק". המחלה נפוצה למדי. גם סוג 1 וגם סוג 2 נמצאים בעלייה מתמדת, כאשר שכיחותה של סוכרת סוג 2 בייחוד עולה עם השנים, בעיקר בגלל תופעת ההשמנה וסגנון החיים חסר הפעילות הנפוץ במערב. בארצות הברית כ-6% מהאוכלוסייה לוקים בסוכרת, מתוכם כ-10% בסוכרת נעורים. משערים שעד שנת 2025 יהיו בעולם 325 מיליון חולים. על פי נתוני האגודה הישראלית לסוכרת, קיימים בארץ כ-400,000 סוכרתיים ועוד כ-200,000 אנשים שאינם יודעים, עדיין, שהם חולים בסוכרת. ארגון הבריאות העולמי מכיר ב-3 צורות עיקריות של סוכרת: סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים"), סוכרת מסוג 2, וסוכרת בהיריון שיש להן תסמינים והשלכות דומות, אבל הן בעלות סיבות שונות והתפלגויות שונות באוכלוסייה. כל צורות הסוכרת נגרמות בגלל בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו: מצב שבו תאי בטא בלבלב אינם מסוגלים לייצר כמות מספקת של אינסולין כדי למנוע היפרגליקמיה (סוג 1), או במצב שבו מיוצר אינסולין, אף ברמה גבוהה מהדרוש, אבל הגוף מפתח תנגודת להשפעותיו (סוג 2). מחלת הסוכרת ידועה עוד מימי קדם, אולם הגורם לה התגלה רק בסביבות תחילת המאה העשרים. חלקו של הלבלב בסוכרת התגלה בשנת 1889 על ידי יוזף פון מרינג ואוסקר מינקובסקי, שגילו שכלבים שהלבלב הוסר מגופם גילו את תסמיני הסוכרת, ומתו תוך זמן קצר. ב-1910 העלה אדוארד אלברט שרפלי שייפר את ההשערה שהסוכרת נגרמת ממחסור בגוף בחומר כימי יחיד. לחומר ההיפותטי הוא קרא "אינסולין". זריקת האינסולין הראשונה ניתנה לחולה בן 14 ב-11 בינואר 1922. ההבחנה בין סוכרת מסוג 1 לסוכרת מסוג 2 נעשתה על ידי הרולד הימסוורת בשנת 1935. חוקר ישראלי מפורסם בתחום הסוכרת הוא אלעזר שפריר. השפעת הסוכרת על הגוף: בסוכרת קיימת שכיחות גבוהה של סיבוכים כרוניים, הנובעים מבעיות מיקרו-וסקולאריות (רטינופתיה, נפרופתיה ונוירופתיה) ובשל בעיות מקרו-וסקולריות (וסקולופתיות לבביות, מוחיות ופריפריות). המהלך הטבעי של רוב חולי סוכרת סוג 2 הוא מוכר. שילוב של גורמים סביבתיים, כולל השמנה או עודף משקל, פעילות גופנית ירודה ועמידות לאינסולין עם היפר-אינסולינמיה, עלול להוביל לסוכרת באותם פרטים עם נטייה גנטית מוקדמת למצב. שילוב של היפרגליקמיה כרונית עם גורמי סיכון אחרים כגון יתר לחץ דם ודיסליפידמיה, עלול לפגוע בעצבים ובכלי דם מכל הסוגים, החל מכלי דם זעירים ברשתית ובכליות וכלה בכלי דם גדולים במוח, בלב ובגפיים. סיבוכים מאוחרים אלה גורמים נזק לרקמות ובהמשך גם נכויות, עיוורון, אי ספיקה כלייתית, מחלה קרדיווסקולרית, קטיעות ועוד. בעיות במערכת איברי המין והשתן כלולות בתוך קבוצת הסיבוכים המאוחרים וקשורות לנוירופתיה (אוטונומית) ווסקולופתיה סוכרתית. הליקויים העיקריים בתפקוד מיני: ליקויים בתפקוד מיני מופיעים בכמחצית הגברים חולי סוכרת מתחת לגיל 60. ליקויים אלה מסווגים לארבע קבוצות עיקריות: בעיות חשק, בעיות עוררות , בעיות באורגזמה והפרעות כאב. הם עשויים להיגרם בשל סיבות וסקולאריות, הורמונאליות, עצביות, אך גם בשל גורמים נפשיים, תופעות לוואי של תרופות ועוד. תיתכן מעורבות מעבר להפרעות רפואיות אלו, שכן תפקוד מיני לקוי משפיע בדרך כלל גם על מצב רגשי, נפשי, וזוגי. קשיים בזקפה ( Erectile Dysfunction) מהווה אי יכולת של הגבר להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין עם חדירה למשך זמן מספק. במחקר שנערך באיטליה, נערכו ראיונות לכ-10,000 חולי סוכרת (משני הסוגים) בני 70-18, ו-36 אחוז דיווחו על קושי בזקפה (פי שלושה לעומת אוכלוסיה בריאה) . לפי MMAS, מדובר על שכיחות של 28 אחוז בקרב חולי סוכרת, לעומת עשרה אחוזים בקבוצת הגיל המקבילה הבריאה .במחקר הידוע males study נמצא קושי בזקפה בשכיחות של 39 אחוז בקרב סוכרתיים לעומת עשרה אחוזים בקרב בריאים . גם בעבודה שבוצעה בקרב צעירים בישראל נמצאה שכיחות של קושי בזקפה גבוהה יותר בסוכרתיים. באותה עבודה הודגם שסוכרת דומיננטית בהתפתחות קשיים בזקפה לעומת גורמי סיכון אחרים (עישון, דיסליפידמיה ולחץ דם). קשיים בשפיכה (Retarded Ejaculation )- שפיכה מעוכבת כתוצאה מהפגיעה העצבית והקושי בשפיכה, יתקשו חלק מחולי הסוכרת להגיע לפורקן ולשפוך. כשליש מהגברים הסכרתיים מדווחים על קושי כזה או אחר בשפיכה. הקושי עלול להופיע לפני הקושי בזקפה או תוך כדי תחילת הכשל הזקפתי. שפיכה לאחור ( (Retrograde Ejaculation, כאשר הזרע נע מהשופכה מהשופכה לכיוון שלפוחית השתן. הטיפול המיני בחולי סוכרת הטיפול בחולי הסוכרת נגזר על פי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה הן בהיבט של המערכת הווסקולארית (כלי הדם) והן בהיבט של המערכת הנוירולוגית (עצבית) והשפעתם היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין. אצל חולי סוכרת הסובלים ממחלה קרדיו-ווסקולארית יש הפרעת זקפה הקשה ביותר כאשר הם גם מעשנים למעלה מ- 20 שנה. אולם, שילוב סוכרת עם מחלת לב גורם אף הוא להפרעה בזקפה יותר מאשר בחולה סוכרתי ללא מחלת לב. ישנם מספר סוגי טיפול הניתנים לחולי הסוכרת. כל טיפול חייב להיות מותאם לפי רמת הנזק/ההפרעה שישנה בתפקוד המיני. הטיפול הראשוני המקובל כיום הוא תרופות דרך הפה מקבוצת חוסמי פוספו-די-אסטראז 5 (PDE5 inhibitors): ויאגרה, סיאליס, לויטרה. (לאחרונה יצא גם סיאליס לנטילה יומית). התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה, בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי. תרופות אלו בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטראטים, או במקרים של חולים קרדיאליים לא מאוזנים. למרבה הצער, בחולי סוכרת שיעור ההצלחה תוך שימוש בתרופות אלו נמוך יחסית למצבים אחרים ועומד על כ-70-60 אחוז בלבד, כנראה בשל העובדה שברובם מקור משולב לליקוי בזקפה. במקרים של כשלון הטיפול התרופתי, ניתן להשתמש בהזרקות של Prostaglandin E1) PGE1) (דוגמת Alprostadil) ישירות אל הגוף המחילתי בפין, או להשתמש במכשיר ואקום . יש לדון על אפשרויות הטיפול עם המטופל ובמידת האפשר גם לשתף את בת זוגו. במקביל, הטיפול חייב לכלול התייחסות לשיפור אורחות חיים וייעוץ מיני בשל השינוי הצפוי בחיי המין, כולל הדרכה ליחסי מין שאינם מחייבים בהכרח חדירה. בשל אופיו של הטיפול, רצוי לקבלו במרפאה לטיפול מיני, אשר משלבת עבודת צוות, המשלבת רפואה ובריאות הנפש (תרופות, הזרקות, טיפול מיני, טיפול זוגי, וכדומה). במקרים שבהם הטיפול הרפואי נכשל וכאשר למטופל חשובה היכולת ליחסי מין מלאים,ניתן לשקול טיפול ניתוחי של השתלת תותב. המרכיב הפסיכולוגי בדרך כלל לתפקוד מיני לקוי יש השלכות גם במישור הפסיכולוגי, בשל הקשר ההדוק בין גוף לנפש, קיימת פגיעה בדימוי גברי והמיני וכרסום בביטחון העצמי. בספרות ידוע הקשר בין המחלה, הטיפול בה וכמובן המרכיב הפסיכולוגי הנובע מהמחלה והטיפול. כאשר יש פגיעה בתפקוד המיני, לא מעט גברים ילקו בדיכאון ויחושו חרדה. חוויות רגשיות המצריכות התערבות פסיכולוגית. מעט מאוד מידע קיים לגבי יעילות התערבות פסיכולוגית בלבד כאשר קיימים ליקויים בתפקוד מיני.בחולי הסוכרת, יש חשיבות גדולה לטיפול משולב (תרופתי ומיני). ההמלצות המקובלות לטיפול נובעות מהיות הפגיעה ביו-פסיכו-זוגית. פגיעה בעלת השפעה על המטופל, בת זוגו והתא הזוגי. התערבות בודדת (לדוגמה, מתן תרופה, הורמון או טיפול מיני בלבד) עשויה להספיק, אך חשוב להתייחס אל שאר ההיבטים על מנת לספק התערבות נכונה, מה שמחייב שיתוף פעולה רב תחומי של מטפלים מכל הדיסציפלינות לצורך אבחון, טיפול והכוונה נכונים (רפואה, טיפול מיני, טיפול זוגי). לסיכום כשמדובר בסוכרת והפרעות בתפקוד מיני, לא חייבים לחכות ל 14 בנובמבר שהוא יום הסוכרת הבינלאומי. יהיה נכון לטפל בקושי המיני על ידי צוות רב תחומי ובהשתתפות בת הזוג. קשר זוגי שיש בו תמיכה ושיתוף פעולה, התאמת תרופה נכונה לתפקוד מיני ושינוי אורחות החיים בכלל והרגלי המין בפרט, יחזירו את הטעם המתוק אם לא לקיבתכם אז לפחות למיטתכם!. עידן מיליצ'ר אחראי מרפאה אנאורגנית סקסולוגיה גברים מרכז רפואי תל-אביב תודה לד"ר זילבר נחום ולד"ר רפי חרותי |
